<h1>סמ"ג עשין דרבנן סימן ג'</h1>
<h2>דף כד.</h2>
תניא בתוספתא דתענית יש אוכל ושותה ומתפלל תפילת תענית כגון לילה שלפני התענית ויש שרוי בתענית ואינו מתפלל תפילת תענית כגון לילה שלאחר התענית. אמנם לא נהגו העם לומר ענינו אלא במנחה שמא יאחזנו בולמוס ונמצא שקרן בתפילתו, רק שליח צבור בלבד מתפלל בבקר ענינו שאי אפשר שלא יתענה אחד מן הקהל, אע"פ שמתוך ההלכה אינו חושש לזה מדקאמר התם (תענית י"ב ב') לוזיף מר וליפרע אע"פ שכבר התפלל תפילת תענית ואינו נחשב שקרן מאחר שבדעתו היה להתענות (רש"י שם ותד"ה תעניות ע"ש).
